מהפך חיובי ביותר חל בארץ ישראל בשנים 1933 - 1936. הארץ השוממה שחלוצים מעטים עולים אליה, נעשתה למחוז חפצם של יהודים רבים. התקדרות שמי אירופה עם עליית הנאצים לשלטון הביאה יהודים רבים בעלי הון, למסקנה שאך ורק בארץ ישראל ימצאו מנוח. כך התרבה היישוב היהודי בישראל בשנים הללו ב- 125 אחוזים.
ההתפתחות המואצת לא פסחה על הכפר נתניה. שטח הפרדסים גדל בעשרות אחוזים, ומתיישבים רבים נהרו למקום. בעקבותיהם החלה בנייה בממדים, שנתניה טרם ידעה.
משנוכחו עובד בן עמי וחבריו בקצב הגידול המהיר ובאפשרויות הפיתוח של היישוב , שהחלו היא רק אחת מהן סיפחו אליו 1089 דונם של אדמות חולות. משסופחו הקרקעות פנו לאדריכל הבריטי הולידיי וביקשוה שיתכנן את היישוב.
היזמים הקימו את "החברה לפיתוח נתניה", וזו החלה למכור מגרשים לבניית בתים ולפתח את האזור. כך החלו להתפתח זה לצד זה שני מרכזים בנתניה: המושבה, אשר בסיסה היה חקלאי, בעיקר פרדסנות ואזור פיתוח הסמוך לחוף הים, ובו הונחה התשתית התיירותית של נתניה.
ב- 1934 קיבלה העיר מעמד וסמכות של אזור בנין ערים. התפתחות נוספת אשר הביאה לפריחת המקום, הייתה ייבוש ביצות הפאליק, שהביאה לריפוי מחלת הקדחת.
ב- 1936 פרצו מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט (1936 - 1939) ונושא הביטחון נעשה שוב לנושא מרכזי. באותה עת נסללו כבישים טול כרם - נתניה וכביש יפו חיפה וכך נתאפשרה גישה נוחה לנתניה והיא יצאה מניתוקה.
החל משנת 1937 החלו הבריטים להקים מחנות הצבא בקרבת נתניה ובעקבות זאת החל להתפתח ענף תיירות וקייט.
העפלה לנתניה והגעתם של תושבים חדשים הביא לנתניה ענף תעשייתי חדש, ענף היהלומים, שקנה לו אחיזה בנתניה.
לנתניה הגיעו מספר גרעיני ההתיישבות שהקימו לאחר עזיבתם את המקום מספר יישובים: יד מרדכי, עלומים, שובל וקדמה. גרעיני ההתיישבות ישבו במספר מקומות בנתניה: א. "מצפה הים" בו ישבו גרעיני ההתיישבות ליד מרדכי ושובל. ב. שכונת בן ציון - גרעין "עלומים" (קיבוץ סעד). ג. נווה איתמר - גרעין ל"קדמה" שהתפרק.
במהלך 1940 העניקה בריטניה לנתניה מעמד של של "מועצת עיר" - TOWNSHIP.
בשנות השלושים פעלו המחתרות "ההגנה" האצ"ל והלח"י בנתניה, ומתוכה יצאו אנשי המחתרות לפעילויות כגון: הפריצה לכלא עכו וחטיפת הסרג'נטים.
ראשית העפלה הבלתי לגאלית לארץ באמצעות ספינות נפלה בחלקה של נתניה. נתניה נבחרה לנמל יעד להורדת מעפילים בשל קרבתה ליישובים עבריים שאליהם אפשר להעביר את המעפילים.
ערב מלחמת העצמאות שכנה נתניה באחת הנקודות הרגישות ביותר של במדינה שבדרך. משימת ההגנה על אזור השרון הוטלה על חטיבת אלכסנדרוני, שמפקדתה הוצבה במחנה דורה - מחנה צבאי שהותירו אחריהם הבריטים.
מתוך: שר - אל דוידוביץ, 1992, נתניה סיפורה של עיר, הוצאת מוטיב - דביר כצמן.
|
