<a target='_parent' href='../show_item.asp?levelId=mainLevel' >ראשי</a> -> -> <a href='hi_show.aspx?id=27960&design=0'>ציוני דרך</a> -> <a href='hi_show.aspx?id=27822&design=0'>הכפר נתניה</a> -> <a>התכנית הראשונה של נתניה</a>

התכנית הראשונה של נתניה

מבין המושבות המעויירות, משכה נתניה זה מכבר את תשומת לבם של חוקרי תהליך העיור בישראל. צמיחתה המהירה ועיורה כבר בשלב ראשוני למדי של התפתחותה, סיקרנו את החוקרים, בעיקר כאשר הושוותה היא למושבות ותיקות ממנה, כמו חדרה. עתים אף נשאלה השאלה: האם נתניה אכן תוכננה והוקמה כמושבה חקלאית ורק תמורות הזמן והנסיבות הם שהאיצו את עיורה והשפיעו על גידולה הנמרץ?
גם לאחרונה נדרשו לנושא זה כמה מאמרים, שפורסמו ב"ספר נתניה". (1982). בשניים מבין המאמרים, העוסקים בשנותיה הראשונות של העיר, מנסים רחל קליינמן, יהושע בן-אריה ודן גלעדי להתחקות אחר ניצני תהליך העיור ולהסביר את הגורמים שהשפיעו עליו. מבין הגורמים, אותם העלו חוקרים אלה, ניתן להזכיר כמה:
1. תהליכים כלליים, אשר עברו על ארץ ישראל כולה בראשית שנות ה-30 ועיקרם נטיעת פרדסים מסיבית בשרון וגאות כלכלית כללית.
2. הופעת יישובים חקלאיים בפריפריה של נתניה והפיכתה ליישוב מרכזי עבורם.
3. גורם מרכזי היה הזיכיון שניתן לנתניה לפיתוח חוף הים, זיכיון אשר שימש נקודת מפנה בכיווני התפתחותה וגרם למשיכת משקיעים ויזמים ליישוב.
כן מציינים החוקרים תכונות מיקום טובות, רשת דרכים שנסללה בימי המאורעות ויוזמתם של אנשים מקומיים - כגורמים המסבירים את עיורה המוקדם ואת הצלחתה של נתניה. אחד הגורמים אשר מוזכר גם-כן, אך לא הורחב במידה מספקת, התגלם בדמותו של האיש המרכזי בהקמת העיר ובפיתוחה - עובד בן עמי. החוקרים מציינים כי בן-עמי "הקדים את חבריו המתיישבים בתפיסתו את התפתחות המקום וכוונותיו להקמת מרכז אזורי... ומקום קיט".
נרמז, איפוא, כי יתכן וגורם חשוב להבנת עיורה של נתניה הוא דווקא "גורם אנושי-אישי, כלומר שאיפותיהם של המייסדים ותפיסתם את עתידו של היישוב אותו הקימו. ה'אידיאה' של המייסדים מתבררת מתוך תוכניתה הראשונה של נתניה, המובאת ברשימה זו (ר' תצלום) ואשר עיון בה עשוי לתרום להבנת עיורה. התכנית נמסרה על ידי אחד ממייסדיה, אשר שמר אותה בביתו זמן ממושך. היא נערכה ע"י המהנדס-אגרונום משה קסלמן, בחודש אפריל 1929, כפי שרשום בשוליה.
מועד הגשת התכנית ובעיקר ניתוח פרטיה, מקנים לתעודה זו חשיבות ביחס להבנת העיור של נתניה. המחברים, שצוטטו לעיל, התייחסו אליה אמנם, אך נראה שהיא לא עמדה לרשותם בזמן כתיבת המאמר. יתכן שלו היתה לנגד עיניהם, היו מחזקים את משקלו של גורם ה'אידיאה' של היישוב בעיני מקימיו והיו מסתייגים במקצת ממסקנתם על כוונת המשתכנים בנתניה ושאיפתם לחקלאות בלבד. מבין כלל גורמי העיור של נתניה - עיון בתכנית ובמקרא שלה, מצביעים במפורש על אידיאה זו, הגם שתוכנה עוד בשלב השכנוע של משקיעים ומתיישבים לבוא אליה כאל יישוב חקלאי חדש. יש להניח שהמהנדס קסלמן הונחה ע"י בן-עמי וחבריו, ועל-כן משקפת התכנית את תפיסתם (תפיסתו) המקורית ביחס להתפתחות היישוב העתיד לקום.
קוי המתאר של נתניה לא היו דומים לאלו של מושבה חקלאית גרידא, הגם ששטחי המטעים תופסים אחוז ניכר משטחה. הבולטים הם דווקא שימושי-הקרקע הלא-חקלאיים, ציבוריים ופרטיים, וכן רוחב הדרכים הראשיות והעיצוב החיצוני בכללו. מבין שימושי הקרקע המצוינים במקרא התכנית, אנו מוצאים:
1. אמבולטוריה ובית חולים (מס' 6 ו-13 במפה).
2. שוק וחנויות (8).
3. אזור מלאכה (9).
4. בית מלון (!) (17).
5. גנים ציבוריים ויערות (18).
6. איצטדיון (!) (19).
וכן מספר "מגרשים ציבוריים" (15) המיועדים מן הסתם לבתי-עסק, מלון וכיו"ב שיוקמו בעתיד ולא פורטו בתכנית. מלבדם, מצויים שימושי-קרקע מקובלים יותר במושבות, כמו בית-עם, בית-ועד, בית-מרקחת ורופא, בית-כנסת, דואר ומוסדות חינוך.
דגם הרחובות בולט בעיצובו ובמידותיו. רוחב הדרכים מגיע ל-15 מ' (!), פי שניים ויותר מן המקובל ביישוב כפרי. הדגם הכללי קונוורגנטי, כלומר 'מתכנס' למרכז רחב-ידיים, שבצידו ממוקם בית המלון ובשוליו 'ירידה' לחוף-הים. הכיכרות של צמתי הרחובות מעוגלות, ובצידי הדרכים שדרות נוי לרוב. המהנדס ציין כבר בשלב זה שתי מערכות - מדרגות אל הים. לתכנית כולה ניתן עיצוב מסוגנן ומתאר הטיפוסי ל'עיר-גנים', תוך הדגשת החזות האסטתית של שטח היישוב ורחובותיו.
תכנון כזה, המוצג בתעודה זו ומגוון שימושי-הקרקע הלא-חקלאיים המובלט בו, אינם מקריים. יש פה שוני רב ממה שהיה מקובל עד אז בתפיסה המושבה-כחקלאית או כיישוב כפרי בכלל.
ההקצאה מראש של שטחים למלונאות וקייט, לתעשייה ולמלאכה, למוקד מסחרי ולשרותי רפואה, אינה עולה בקנה אחד עם יעד של מושבה חקלאית בלבד. אדרבא, כל אלה מעידים על הכוונה מראש של היישוב לאפיקי התפתחות של יישוב מרכזי גדול לסביבתו ויישוב שיתבסס לא רק על חקלאות. זוהי על-כן אידיאת היישוב שעמדה לנגד עיני מייסדיו: יישוב מרכזי בעל אוריינטציה עירונית מוגדרת, עם אפשרויות ביסוס כלכלי על קיט ותעשייה בנוסף לחקלאות.
אמנם, הפרדסים המשיכו להוות - גם בתכנית - את הבסיס להתפתחות היישוב. ענף זה היה בתקופת הקמת נתניה - מנוף להתפתחותם של יישובים רבים. ייתכן, אפילו, שלו קראו מייסדיה להקמת יישוב עירוני או כפרי ללא מטעים - היו נשארים בלא משקיעים ואוהדים. אך גם אם נקבל את הגירסה שתחילה דבקה נפשם בביסוס על יסוד הפרדס - מותר לקבוע לאור תעודה זו שאוריינטציה אחרת לא היתה זרה בעיניהם, והם אישרו אותה עם קבלת התכנית הראשונה ליישובם.
התכנית הוגשה, כאמור, באפריל 1929, כמה חודשים לאחר העליה על הקרקע - אך בטרם חולקה המושבה, ולפני מאורעות 1929 - שמיד אחריהם הוחל בבנין העיר. יוצא איפוא, שהתכנית היתה רלוונטית ביותר ושיקפה את שאיפת המייסדים עוד בטרם בנו את בתיהם. כלומר תהליך העיור נעוץ כבר בשאיפות היסוד - ולא היה זקוק אלא לעידודם של גורמים אובייקטיביים וכלליים שעברו על הארץ בכלל ועל האזור בפרט.
דגם דומה של יישוב לא היה רחוק מצור מחצבתם של מייסדי נתניה. בן-עמי עצמו, וכן גד מכנס, יעקב שפירא ושלמה שפיגל (בעל המפה) באו כולם מפת תקוה, והיו דור שני לבוניה. פתח תקוה היתה בתקופה בה יזמו הם את נתניה - על סף קבלת מעמד של עיר התמזגו בה חקלאות-מטעים על שטחים רחבים, וכן תעשייה, מסחר ושירותים לסביבה כפרית מתפתחת. לא מן הנמנע הוא שלדגם כזה של יישוב שאפו בן-עמי וחבריו, ואולי הקדים הוא במחשבתו את האחרים - והם החרו אחריו.
לסיכום: דמות העתיד של נתניה משתקפת למעשה מן התכנית הראשונה שלה, שנהגתה עוד בטרם עלו מתיישביה אל האתר. מניתוח פרטי התכנית ומעדויות בן-עמי, שפיגל ואחרים, עולה מסקנה אפשרית, התורמת להבנת העיור המהיר והמוקדם של יישוב זה, יחסית למושבות ותיקות ממנו.
לפי מסקנה זו - הרי שבעיני מייסדי נתניה ובעיני היזמים העיקריים שפעלו בה, היתה אמורה מושבתם להפוך לעיר כבר מלכתחילה. כל יתר ההתפתחויות והגורמים שתרמו להצלחת התהליך - כמו זיכיון פיתוח החוף, התפתחות השרון ושגשוגו, סלילת דרכים - ואשר נותחו ע"י החוקרים דלעיל, השתלבו באידיאה התחילית והתאימו לציפיות הכמוסות של המייסדים. לולא כזו היתה כוונתם - ספק אם היה בכוחם של גורמים כמו דרכים, נטיעת פרדסים וזיכיון פיתוח החוף לגרום לעיור כה נמרץ. לו רצו מייסדיה ביישוב כפרי - היתה מושבתם נותרת בדרג היישובים האופייני לשרון התיכון: אבן יהודה, כפר יונה ודומיהן, שגורמי המיקום שלהן עדיפים על של נתניה דאז. אלא, שבניגוד לאותן מושבות שרצו להישאר מושבות חקלאיות, השתלבו במקרה של נתניה כוונות ושאיפות המייסדים עם התהליכים הכלליים שעברו על הארץ והתהליכים האזוריים שהתחוללו בשרון.
התעודה המוצגת ברשימה זו - ממחישה על-כן שאיפות וכוונות לא-מוסתרות אלה. קווי התפתחותה של נתניה ועיורה - וגם קווי-יסוד של השטח הבנוי כיום - יסודם כבר בתכנית הראשונה של נתניה.
מתוך: יוסי בן ארצי ואברהם לבס, 1982, אופקים בגאוגרפיה, עמ' 65 - 68, החוג ללימודי ארץ ישראל, אוניברסיטת חיפה.

מידע נוסף


	הכפר נתניה
	הכובע הגורלי
	הגרלת המגרשים