| <a target='_parent' href='../show_item.asp?levelId=mainLevel' >ראשי</a> -> -> <a href='hi_show.aspx?id=27960&design=0'>ציוני דרך</a> -> <a href='hi_show.aspx?id=27826&design=0'>נתניה בירת השרון</a> -> <a>פיתוח</a> |
| פיתוח |
כדי לשים קץ לבעיית המעברות הועברו המוני העולים לנתניה הסמוכה. זו נעשתה לפתע פתאום מוקד להתיישבות של רבבות העולים, אך פתרונות תעשסוקה לא נמצאו . בעיר הוקמו מפעלים קטנים שסיפקו את תוצרתם להמוני התושבים. בעיר הוקמו במהלך שנות קיומה שלושה איזור התעשייה: הראשון הוקם במרכז העיר של היום לפני קום המדינה ועוד שניים: איזור התעשייה ע"ש קפלן שהוקם בשנות החמישים ואיזור התעשייה ע"ש ספיר שהוקם בשנות השבעים. הראשון במרכזי המסחר של העיר השתרע לאורך רחובה הראשי, רחוב הרצל. כבר בשעה שתוכנן הרחוב הוא יועד לאזור מסחר, ולכן הור רחב ממדים ותשתיתו מתאימה למסחר. ברבות השנים החלו להתפתח הבדלים בין שני חלקיו של הרחוב עד שנוצרו שני אזורי מסחר. האחד בחלקו המערבי הפך למדרחובוהוא מאופיין בבתי קפה, מועדונים ועוד. בחלקו המזרחי והרחובות הסמוכים לו הוקמו מרכזי מסחר המספקים את צורכיהם השוטפים של תושבי העיר ושל תושבי היישובים הסמוכים. בסמוך נבנתה תחנת "אגד" והשוק המרכזי. שלושה גורמים חשובים חברו בנתניה, ועשו אותה לעיר תיירות ונופש: הראשון במעלה הוא חוף הים מהיפים והנוחים בחופי הארץ, שבו שירותי חוף מעולים, ים רוגע רוב ימות השנה - תודות לשוברי גלים. שני בחשיבותו הוא נושא התשתית לתיירות והגורם השלישי הוא מיקומה של נתניה על מפת הארץ. כבר בשנות השלושים והארבעים הוקמו בכל רחבי הארץ וגם בנתניה ובסביבותיה שכונות בעלות גוון פוליטי. כזו היתה רמת טיומקים. רק לאחר מלחמת העצמאות סופח הכפר לנתניה. שיכונים אחרים בעלי גוון פוליטי שיכוני הפועלים, א, ב, ו- ג' שהקימה ההסתדרות הכללית ושכונת זאב שייסדה ההסתדרות העובדים הלאומית. עם קום המדינה סופחו אליה משקי עזר כגון: עין התכלת, פרדס הגדוד ונווה איתמר. מתוך: שר - אל דוידוביץ, 1992, נתניה סיפורה של עיר, הוצאת מוטיב - דביר כצמן. | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
