| <a target='_parent' href='../show_item.asp?levelId=mainLevel' >ראשי</a> -> -> <a href='hi_show.aspx?id=27960&design=0'>ציוני דרך</a> -> <a href='hi_show.aspx?id=27820&design=0'>העבר הרחוק</a> -> <a>שרידים ארכיאולוגיים</a> |
| שרידים ארכיאולוגיים |
בראשונה החלה מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי לאסוף את המידע הארכיאולוגי ולערוך חפירות הצלה, ומאז קום המדינה המשיך בכך אגף העתיקות והמוזיאונים של מדינת ישראל. בעקבות חפירות ארכיאולוגיות מתוכננות ובעקבות חפירות שנעשו לצורך הקמת מבנים חדשים התגלו כמה ממצאים המלמדים על היות האזור אשר בו נמצאת נתניה, אזור בעל חשיבות אסטראטגית. החפירות בתל פולג ובאתר עין זורייקה: הפירצה המלאכותית ברכס הכורכר שליד מושב אודים, המצויה כשישה ק"מ דרומית לנתניה ו-1.2 ק"מ מן הים, משמשת כיום כמוצא לתעלות הניקוז של נחל פולג. פירצה זו ידועה גם בכינוי "השער הרומאי". ראשיתו של היישוב בתל פולג היה בחלקה הראשון של התקופה הכנענית התיכונה (1800 - 2000 לפני הספירה), בעת שהוקם במקום מבצר גדול, שהשתרע על שטח של 12 דונם. קטעים אחדים מביצוריו, נחשפו בחפירות. אלה הם קטעים של חומה ושער, שנבנו מלבני טיט מיובשות בשמש. על הגדה הדרומית של הפירצה העתיקה, בצפון התל, נחשפו שרידי מבנה מהתקופה הפרסית (מן המאה החמישית לפני הספירה. הבניין נבנה לאורך שפת הפירצה, ותפקידה היה לשמש כחפיר להגנת המבצר מצד צפון. בשנת 1966 נתגלה אתר עתיק נוסף מתקופה זו על גבעת כורכר, כ-3.5 ק"מ מזרחית לתל פולג, מדרום לאפיק נחל פולג. ליד האתר נבע מעיין קטן, עין זוריקייה. באתר זה נחשפו שרידים של מצודה קטנה, שזמנה אף היא מן התקופה הכנענית התיכונה. באתר זה נחשפו שני חומת לבנים בצפון ובמזרח האתר. בתל פולג והמצודה ליד עין זורקייה היו חלק ממערך הגנה של "עיר-מדינה" כנענית, שהתגבשה בדרום השרון בתקופה זו. לאחר שנעזב המבצר בתל פולג היה האתר עזוב במשך כ-500-600 שנה. רק במאה העשירית לפני הספירה (בתקופה הישראלית) התפתח בתל פולג ישוב פרזות גדול. שרידיו נתגלו על פני כל שטחו של המבצר הכנעני הנטוש. בחפירות נחשפו שרידי מבנים, כלי חרס ועצמות בעלי חיים. לאחר מספר דורות נעזב היישוב בתל פולג עד לתקופה הפרסית. בתקופה הפרסית היה בתל פולג ישוב כפרי גדול, שהתפשט צפונה עד לשפת הפירצה העתיקה ברכס הכורכר. בנתניה נמצאו מספר אתרים ארכיאולוגיים גם מהתקופה הרומית: איזור אום ח'אלד: על גבעת כורכר מערבית לכביש החוף, ניצבים עד היום שרידי מבנים עתיקים מהכפר אום ח'אלד.בנתניה מספר מערות קבורה החצובות בסלע הכורכר. מערות אלו דומות למערות הקברים המשפחתיות שהיו בשימוש נפוץ בירושלים וביהודה בשלהי ימי בית שני. הקבורה במערות בנתניה נעשתה באופן ישיר ע"י הנחת המת בכוכים או ע"י הנחתו בארון קבורה מעץ ומאבן שהוצב בתוך הכוך. כל אחת ממערות הקבורה שימשה משפחה אחת. כמו כן נתגלו באיזור נתניה ארונות קבורה שהיו בשימוש בתקופה הרומית בעיקר בשלהי המאה הראשונה והמאה השנייה לספירה. ארונות אלה הם ככל הנראה מתוצרתו של בית מלאכה אחד. פרט לשרידים מימי הביניים שנסקרו ותוארו נמצאו שני ריכוזים של קברים מצפון לעיר: האחד בשם מערת אבו סמאחה שעליו בנוי כיום המושב אביחיל והשני באתר בשם מעא'ר-שריף המצוי בין כפר ויתקין לביתן אהרון. מערת קברים בשכונת רמת אפרים: מערת הקברים חצובה כולה בתוך סלע הכורכר היא מורכבת מחדר קבורה יחיד בעל מיתאר טרפזי. ייחודו של הקבר בריבוי חפצי ברונזה שנמצאו בו: לוחית ברונזה עגולה ובה מעוצבים פני אריה שפיו פעור ורעמת שערות מקיפה סביב, מפתח ברונזה קטן, בריחים, מסמרים, ידיות, מגרדות, קערת ברונזה וקנקנית. כמו כן נמצאו כלי חרס: סיר בישול שלם, בקבוקי חרס, נר הרודיאני, קערת כתישה מאבן וכלי זכוכית. הממצאים בקבר שנחשף בשכונת רמת אפריים מצביעים, על תאריך הקבורה בשלהי המאה הראשונה וראשית המאה השנייה. אין בידינו לקבוע את ייחוסם האתני של הקבורים בקברים שונים. בקיסריה השכנה חיו בשכנות: יהודים, נוכרים ושומרונים. (מתוך: ארכיון נתניה ג 46, סימולים: 1125, 1345,1122,1124). באזור רכס הכורכר של רח' עמק חפר נמצאו מערכות קבורה נטושות וכן בשיפולי הכפר אום ח'אלד.(מתוך: שמואלי, אבשלום, ברור, משה, 1982, ספר נתניה, הוצאת עם עובד). לדברי זאב דורות - ארכיאולוג חובב, בעבר באזור גן המלך היה שריד למצודה ישראלית. (מתוך: ארכיון נתניה, ג' 133 סימול 1124, 1125). באזור דרום נתניה בסמוך לגשר השלום, נמצאו שרידי וילה ביזנטית, באזור גם שרידי מערכת מים וגת. | ||||||||||||
| ||||||||||||
