טוראי חוה ז'זמר רייס ז"ל
בת פרומה ויעקב
נולדה בתל אביב
בכ' בתמוז תרע"ט , 18/7/1919
התגוררה בירושלים
שרתה בחיל רפואה
תפקיד: אחות
נפלה בעת מילוי תפקידה
בי"ח באייר תש"ח , 27/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: ירושלים
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: א, חלקה: 7, שורה: 03, קבר: 01.
הותירה: בעל - אגון, הורים ואחים - יוסף, אריה, חנה ויצחק

  • מ.א. 173364
    בת 29 בנפלה
    קורות חיים:
    חוה, בת יעקב ופרומה. נולדה ביום כ' בתמוז תרע"ט (18.7.1919) בתל-אביב, אחות צעירה ליוסף, אריה וחנה, ואחות בוגרת ליצחק. היא למדה בבית-הספר "תלפיות" ובגימנסיה "בלפור" בת"א.
    חוה הייתה ילדה טובה, נעימת הליכות ואהובה על הבריות. מגיל צעיר ידעה שנועדה להיות אחות. הסיעוד והעזרה לזולת תמיד משכו אותה. בשנת 1937 החלה ללמוד בבית הספר לאחיות "הדסה" בירושלים (חוה זייפה את גילה כדי להתקבל לבית הספר. שנת לידתה האמיתית היא - 1920) והוסמכה כאחות ומיילדת. במקצוע זה עבדה בבית החולים "הדסה" שעל הר הצופים.
    מתוך אהבה רבה הגישה עזרתה לחולים וליולדות (בעיקר בשכונות העוני בירושלים) ובעבודתה זו ראתה חובת-כבוד לעצמה. מי שהיה בטיפולה יזכור לה חסד-מסירותה לעולם. צנועה ונחבאת אל הכלים היתה - תכונת נפש שהביאה עמה מבית-אבא - וכזאת היתה בכל הליכותיה בבית, בבית-הספר, בבית-החולים ובשורות ה"הגנה".
    בבית הספר לרפואה הכירה את אגון ריס. הם התחתנו ונסעו לביירות כדי שאגון ישלים את לימודי הרפואה. ב-1946 הם חזרו לירושלים. פעמיים ניצלו חייהם בנס בנסעם שניהם לעבודה בירושלים בימי המצור היא כאחות ב"הדסה", והוא כרופא בעיר העתיקה.
    לחוה הייתה חברה טובה מימי לימודי הסיעוד ושמה מירה סגל. מירה הייתה נשואה ואם לילדה, שחוה יילדה. לאחר הכרזת העצמאות, בזמן המצור על ירושלים, מירה ילדה שוב. חוה יילדה אותה ונשארה לעזור לה מספר ימים. "איזה שם אתן לתינוקת?" התייעצה מירה עם חוה. וחוה ענתה לה - "קראי לה חוה - זה שם יפה". ואז הלכה חוה לחתונה של פת - מפקד העיר העתיקה - כדי למסור ולקבל דרישת שלום מאגון בעלה, ששהה עם הנצורים בעיר העתיקה. בחזרה מהחתונה לעבודה ב"הדסה" עברה חוה ב"כיכר הדוידקה", ושם השיג אותה פגז ירדני, ושם קץ לחייה ביום י"ח באייר תש"ח (27.5.1948), יום לפני נפילת העיר העתיקה.
    חוי, בתו של אחיה, יצחק זמר, קרויה על שמה וכן בתה השניה של חברתה הטובה מירה סגל.
    בשנת 1985 הקימה המשפחה קרן מלגות להנצחת שמה של חוה. בכל שנה מתקיים טקס הענקת מלגות לתלמידה או לאחות מיילדת בבית הספר לאחיות ב"הדסה". וכך בכל שנה נחשפים אנשים נוספים לסיפור חייה ונפילתה של חוה.
    יהי זכרה ברוך.



    חדר נרות

    תמונות נוספות


    אחרי שישים שנה / הרהורים על דודה חוה
    לידתה של חוה - מסיפורה של סבתי