|
בן תמר ושלמה
נולד בעין חרוד מאוחד בי"א בניסן תשי"א , 17/4/1951 התגורר בעין חרוד מאוחד שרת בחיל השריון יחידה: חט' 401, גד' 52 התגייס באוקטובר 1969 נפל בפעילות מבצעית בג' באלול תש"ל , 4/9/1970 מקום נפילה: האגם המר באזור סיני ותעלת סואץ מקום קבורה: קיבוץ עין חרוד מאוחד הותיר: הורים ושלש אחיות |
מ.א. 2084482 
בן 19 בנפלו |
|
קורות חיים:
אמיר, בנם בכורם של שלמה ותמה, נולד ביום י"א בניסן תשי"א (17.4.1951) בקיבוץ עין-חרוד (מאוחד). את חינוכו היסודי והתיכוני קיבל בקיבוץ. היה בן קשור למשפחתו. ערבי החגים וההתכנסויות המשפחתיות היו אירועים אהובים עליו, ובהם השתתף בהתלהבות בשיחות המשפחה. במסגרת חברת הילדים היה פעיל מאוד בהקמת מועדון הטיסנים; הוא השקיע הרבה זמן, דמיון ומרץ בתחביב שלו - הרכבת טיסנים למיניהם. חבריו ספרו כי לא קל היה להתקשר אליו, שכן מלבד עקשנותו היה גם ביישן ומסוגר בפני עצמו. אבל הם אהבוהו והתקשרו אליו בזכות חוש ההומור שלו - חוש הומור ספונטאני ובלתי רגיל. בימים שבין כיתה י"ב לבין מועד הגיוס לצבא, נכנס כל אחד מחבריו לענף מענפי המשק והוא נכנס לשלחין. כל עניין העבודה היה חשוב בעיניו והוא התגלה אז כאיש העבודה, התושייה והאחריות. הביטחון שהפיק מן העבודה השפיע גם על תחום הלימודים ועל עמדתו בכיתה. הורגשה בו הכרת-ערך-עצמו, שהקרינה מן ביטחון ושקט על סביבתו. הוא עבד בענף הכותנה והתקשר מאד אליו וגם זכה לעבוד בקטפת. הוא השתקע כל כך בעבודה, עד כדי ויתור על חופשה לפני הגיוס. בסוף אוקטובר 1969 גויס לצה"ל ונתקבל לקורס טיס. לאחר שהופסק הקורס, הוצב לחיל השריון. השקט הנפשי שלו וחוש ההומור, הם-הם שעמדו לו באכזבה עקב הפסקת הקורס ובזכותם יכול להמשיך בשירותו. בטירונות ובקורס בחיל השריון לא נשמעה תלונה מפיו ונראה עליו שהגיע לידי סיפוק ושביעות רצון. הוא חש את המכונה ואת קרביה והבין, כביכול, ל"נפש" הטנק. למרות שבתחילה עדיין המשיך לקרוא חוברות חיל-האויר, התעסק בדגמי מטוסים והיה מתמסר לצילומי-נוף, הרי בתקופה האחרונה לשירותו, התחיל להתעניין בספרות מקצועית על השריון ועל הטנקים. הזדהותו עם החיל ועם היחידה התבטאה במסירות ובשלמות אשר בה מילא את כל המשימות. אמיר היה אומר: "ביטחו בטנק הפטון, שהיה טנק מתקדם ומוגן, ואל תחששו לי". גם סבתא עטרה, כאשר נפרדה ממנו לפני לכתו לצבא אמרה: "אמיר ילך לצבא ויחזור בשלום", אך זה לא קרה. ביום ג' באלול תש"ל (4.9.1970), נפל בעלות הטנק שלו על מוקש בסביבות האגם המר. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ עין-חרוד (מאוחד). על קברו ספד לו מפקד פלוגתו ובין השאר אמר את הדברים האלה: "שבחים מפי לא קיבלת ופרסים על עמלך לא הישגת, על כן ברצוני עתה לסכם את התקופה, שהתאמנו יחד ולחמנו יחד כנגד האויב המשותף להגשמת מטרה נעלה אחת. היית לוחם טוב ואיש צוות מעולה. צניעותך, ענוותנותך ומסירותך היו ידועות לכל. כשהיית צריך לסייע בידי אחרים, עשית זאת באותה הנכונות, ההתלהבות והמרץ, כאילו עשית זאת בשביל עצמך. אל דרכך האחרונה יצאת בתוך אמונה, שמבצע זה הוא זכות ולא חובה ועל כן שמחת כי נפל בגורלך לצאת לביצועו ובביצוע משימתך זאת הקרבת את עצמך במקום אחר, או אחרים, שהיו עשויים ליפול תחתיך ועם זאת קידמת אותנו צעד נוסף לנצחון, או השלום, אשר אליו אנו מייחלים כל כך. מקומך שמור בינינו לעד ואת אשר התחלת - נסיים". מפקדו ורעו של אמיר כתב למשפחתו: "בנכם נפל חלל במלחמות ישראל להשגת שלום וביטחון. מי יתן והיה אמיר נופל אחרון למדינתנו, עייפת הקרבות ושטופת הדמים. אמיר היה מן הטובים שבחיילי הפלוגה. הוא היה מסור ביותר לתפקידו ותמיד ביצע חובותיו מעבר למוטל עליו והמשמעת העצמית שבו היתה למופת. אמיר היה לויאלי לתפקידו ולחבריו כאחד והיה אהוב על הכל. הורים יקרים, אל לכם להרכין ראש, אלא להרימו בגאון. אשרי ההורים שלהם בן כזה וחלקכם רב בבניין המולדת". ב"שלושים" לנפלו יצאה לאור חוברת, הנושאת את שמו. |
|
:מידע נוסף
|
||||||||||||
