סגן אהרן-דוד שפרינצק ז"ל
בן חנה ויוסף
נולד בירושלים
בי"ד באדר ב' תרפ"ד , 20/3/1924
התגורר בתל אביב
שרת בחיל האויר
יחידה: טייסת 100
תפקיד: טייס
נפל בפעילות מבצעית
בכ"ו באייר תש"ח , 4/6/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: מול חופי תל אביב
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל, חלקת נעדרים
הותיר: הורים, אשה ובת - נחמה שנולדה אחרי מותו

  • מ.א. 31171
    בן 24 בנפלו
    קורות חיים:
    בן יוסף (יושב-ראש הכנסת מיום היוסדה) וחנה, מבני העליה השניה. נקרא אהרון דוד על שם א.ד. גורדון, אבי "דת העבודה". נולד בי"ד באדר ב' תרפ"ד (20.3.1924) בירושלים. שם למד בגן-ילדים, ובגיל 7 עבר עם הוריו לתל-אביב. החל ללמוד בבית-הספר "שלוה" ועבר לבית-חינוך לילדי-העובדים שבצפון העיר.
    בגיל 15, עם סיימו את לימודיו, נכנס לבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין, מאחר שמילדותו גילה נטיה למכניקה, והצטרף לשורות ה"הגנה". זמן מועט לאחר-מכן סיים קורס של מ"כ בכפר-מנחם. עם סיום לימודיו בבית-הספר על שם מכס פיין עבר לבית המלאכה של פרופ' גולדברג, בו השתלם במכניקה עדינה.
    עם כניסת איטליה למלחמת העולם השניה, והוא עודנו נער, התנדב יחד עם חבריו לשירות מכבי אש. אך לא ארכו הימים ובקיץ 1942 הצטרף לפלמ"ח ויצא להדריך בקורס-הקיץ בבן-שמן. לאחר התנגשות עם הכוחות הבריטיים שבמקום עבר עם יחידתו למשמר-העמק ומשם לעין-חרוד לפקד על כיתה. במשמר-העמק סיים בהצטיינות את קורס הצלפים הראשון של הפלמ"ח בהדרכת מיג'ור בריטי. בסוף אותה שנה עבר עם יחידתו למחנה מגויס בגבעת-חיים והוא היה מדריך לנשק ושדאות.
    נכונות לעזרה וגבורה עילאית הראה בסיור הפלמ"ח במדבר יהודה וסביבות מצדה בשנת 1943: משטעתה היחידה בדרך ונשארה ללא מים, במשך ימים מספר, התנדב הוא עם כמה מחבריו לחפש מים או אפשרות של הצלה כלשהי דרך הים, וצעד זה הציל חברים ממעשה נואש לאחר שהגיעו לאפיסת-הכוחות ודכדוך.
    באותה שנה הועבר לכפר-ילדים והשתתף בקורס דאיה שסיימו בהצלחה. אז גמלה בלבו ההחלטה להקדיש את חייו לטייס. אחרי אמונים נוספים בנען וכתום קורס הטיס וצבירת מספר שעות-טיסה כדרוש, קיבל תעודת טייס. בתקופת המאבק היה פעיל מאד והשתתף במעשי-חבלה שונים נגד הבריטים, שבוצעו על-ידי ה"הגנה": כמפקד חולית חבלה בהתקפה על תחנת הרכבת בקלקיליה, ב"ליל הגשרים", כצלף על משמר-החופים במשטרת סידני עלי, בהעלאת מעפילים בחוף תל-אביב ב"ליל וינגייט" וכו'.
    ב-29 ביוני 1946, היא "השבת השחורה", נעצר בנען עם אנשי מחלקתו והועבר למחנה לטרון ומשם לרפיח. בלטרון היה מרכז המחנה, בו היו עצורים מנהיגי הישוב. ב-1947 נשלח לקורס עיוני לבעיות תעופה. מנעוריו נתגלו בו סגולות נפש יקרות: נקיון דעת, בגרות ראיה, אומץ לב וקור רוח. היה עשוי ללא חת וכל דאגה רחקה מלבו. אם כי רבות היו הסכנות הכרוכות בפעליו נחה עליו תמיד רוח עליזות והומור דק. עדין היה ובעל סבר פנים ידידותי בהליכותיו.
    עם הכרזת האו"ם על הקמת המדינה שימשה מחלקת הטיס של הפלמ"ח גרעין חיל-התעופה העברי, ואהרן-דוד פעל רבות במטוסי ה"פרימוס" וביצע משימות מסוכנות, כגון: הפצצת ריכוזי-האויב, העברת תחמושת, הספקת מזון וידיעות לישובים מנותקים (גוש עציון, כפר אוריה, יחיעם, בן-שמן והנגב), הטסתם של כמה ממנהיגי הישוב לקליה לפגישה עם שליט עבר הירדן - המלך עבדאללה, וכן הטסתם של נבחרי הישוב לישיבת הועד הפועל הציוני בירושלים הנצורה.
    היה הראשון בין חבריו שביצע טיסת מבצע בלילה ללא אימון מוקדם. שימש קצין המודיעין של הטייסת מאז הוקמה ועד יומו האחרון. ביום כ"ו באייר תש"ח (4.6.1948), כשניסה הצי המצרי להרעיש את חוף תל-אביב, נמצא הוא בשדה-התעופה. משלא נראתה דרך אחרת למניעת פעולתו של האויב אלא על-ידי הפצצה מן האויר, התנדב יחד עם חברו מתי סוקניק לביצוע משימה זו.
    הפעולה בוצעה בהצלחה, אך הוא וחברו מתי לא זכו לחזור לבסיסם, כי מטוסם הופל הימה. כחדשיים לפני נפלו לקח לו לאשה את יפה אגסי, בת ירושלים. בתם, נחמה, נולדה לאחר נפלו.
    בכ' בתמוז תש"ט, יום צבא ההגנה לישראל, הוענק להוריו סמל כנפי-הטייס, מזכרת לגבורת בנם, בצירוף מגילה חתומה בידי מפקד חיל-האויר לישראל, אלוף-אויר אהרון רמז. שנה-שנה, ביום הזכרון לאהרן-דויד ולחברו מתי, מוענקים לתלמידי רשת בתי-הספר "עמל" פרסים הנושאים את שמות שניהם וכן פרסים על שמו של כל אחד לחוד. לפי פקודת המטכ"ל מיום ו' בתשרי תש"י (29.9.1949) צורף לשמו התואר פקד-טיס.
    מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.



    חדר נרות

    תמונות נוספות

    :מידע נוסף
    אנדרטה לטייסים שנפלו בהגינם על שמי תל אביב
    אנדרטה לזכר מודי אלון, מתתיהו סוקניק ואהרן דוד שפרינצק