מקולמוסו של רופא

נתניה - מקום הבראה ותחנה אקלימית-ימית
בין מקומות המרפא בארץ מצטיינת נתניה בקומפלקס מוצלח מאוד של גורמים פיזיקליים-רפואיים וזה נותן לה את האפשרות המלאה להתפתח לתחנה אקלימית ובלנאולוגית ממדרגה ראשונה.
קרה לה לנתניה מה שקרה לכמה מקומות מרפא בעלי שם עולמי: היא התחילה להתפרסם בסגולות ותכונות אקלימה ובשפת ימה הנהדר עוד לפני שבאו לאסוף באופן שיטתי את החומר המטאורולוגי-המדעי. והפרסום נעשה לא ע"י חולים או רופאים, כי אם ע"י סתם אנשים אשר באו לבקר ובילו מי שעות או ימים מספר על שפת הים, התענגו על שלות-השקט, השזיפו תחת פעולתן המרעננת של הקרנים שמעבר-לסגול (אולטרא-סגולות), נהנו מרחיצה בים, ראו צבעי שמים ושקיעת שמש נפלאים ומראות נוף אשר עודם מחכים לאמן; וכך, יצאו לה לנתניה המוניטין של מקום מרגוע נעים בספונטניות כזו, שלא היתה אפשרות פיזית להכין סדרים מתאימים לאכסון מאות האנשים שנהרו אליה עם גמר סלילת הכביש המקשר אותה עם כל חלקי הארץ. כיום הולכים ונבנים מלונים חדשים; ניטעו גנים ציבוריים חדשים; להנאת האורחים תפתחנה השדרות הרחבות של האקליפטוס והברושים הגבוהים, בצל הפרדסים, עם מאות כסאות לישיבה. כבר עכשיו עיקר דאגותיה של המועצה הקורורטית הוא: להכניס במקום שיפורים סניטריים, היגייניים ואסתטיים, הנהוגים במקומות מרפא מופתיים. המועצה תדאג שלא ילכלכו את הפלז'ה, שהמזון במלונים ובמסעדות העממיות יהיה בריא ועשיר בויטמינים, שהמבריאים והמתרחצים ייהנו ממנוחה מוחלטת בשעות קבועות; היא תשגיח שתכניות הבניינים על הגבעות המשקיפות אל הים תהיינה בהתאמה שלמה הן במובן הסניטרי והן במובן האסתטי עם המטרה העיקרית: פתוח החוף לתחנה אקלימית ימית, היא עומדת כמו-כן, להתקשר עם האוניברסיטה בדבר הקמת תחנה מטאורולוגית במקום, כי, למעשה, חסרים עוד הנתונים המדויקים על אקלימה של נתניה הנמצאת על הקו 35 באורך, 32,5 ברוחב צפוני.
כלל ידוע הוא, שאם אמנם המצב הפיזי, הכימי והביאולוגי של האטמוספירה: גובה החמה בצהרים ואורך היום, כוון הרוחות ומהירותן לחות האויר היחסית-בינונית, וההבדל בטמפרטורה ביום (בצל) ובלילה - הם הם הקובעים את התכונות המסוימות של האקלים, הרי ביחס להשפעתו על בן אדם בריא או חולה קיימים עוד כמה דרגות ושינויים. התגובה של הגוף על האקלים היא אינדיבידואלית, ואקלים ידוע בסגולותיו הקבועות יכול להיות לאחד אקלים מעורר (excitant) לשני מעודד (tonique) לשלישי - מעודד משקיט (toni-sedatif) או רק משקיט (sedatif). ידוע, כמו כן, שביחס למקום המתאר או רק משקיט (sedatif). ידוע, כמו כן, שביחס למקום המתאמר לשמש תחנה אלקימית-ימית, יש לקחת בחשבון: 1) את הממצא הפיזי, הביאולוגי והכימי של האויר, 2) את המאור באזור החוף (luminosite littorale), 3) את תנאי הרחיצה בים.
נראה, עכשיו, מה הוא, במובן זה, המצב על חוף ימה של נתניה. לוגיים מדויקים, אבל אין ספק שהאויר על שפת ימה של נתניה עשיר באדי מים, בחמצן-אוזון, ומכיל יוד, ברום ומלח בשול, - אויר חפשי מאבק ומחידקים. ביחס למומנט השני - מצב המאור בתחומי החוף - הניסיון מראה שעל שפת ימה של נתניה אפשר בנקל להשזיף, מבלי להיות מוצג במישרים תחת קרני השמש. זו היא השפעה ביחס למומנט השלישי - הטלססותרפיה גופא - הרי גם כאן ישנם לשפת ימה של נתניה יתרונות חשובים לא רק לגבי תחנות לריפוי ימי באקלים הקונטיננטלי, (לשמל, ים הצפון עם שפעת הגלים הדורשת אינדיוידואליזציה מיוחדת של המתרחצים והכשרה לתגובה מקסימלית, עם עונת רחיצה מוגבלה בחודשי הקיץ החמים ביותר), כי אם לגבי הקורורטים על חופי ספרד, איטליה וצרפת, וזה בגלל מדת הטמפרטורה של מי הים, המאפשרת את הרחיצה גם בחודשי האביב והסתיו ואפילו בחורף, אם התרגלו לכך. מחוץ למדת החום של המים והעדר תנודות גדולות של הטמפרטורה האטמוספרית ישנם כאן עוד תנאים המסייעים לרחיצה במשך כל השנה. כמות המים האטמוספריים בשנה היא 528 מ"מ (זהו המספר הבינוני משלוש השנים האחרונות) עם בסך הכל 50 ימות גשם. הגשמים יורדים, על פי רוב, בלילות, פוסקים, כעבור 1/4 - 3/4 שעה. אלה הם גשמים זועפים, מלווים ברקים ורעמים, המטהרים את האויר ומעשירים אותו באוזון.
אנו רואים, איפוא, שנתניה יכולה לשמש בשביל הבריאים, רפי הגוף, מבריאים וחולים - מקור של גרויים רפואיים עצומים. ה-primum movens באוצר הגירויים - הרחיצה בים - אינה אלא אחד היסודות בקומפלקס רפואי: אור - ים - אויר. השפע של קרנים אולטרא-סגולות, הרוחות, האויר החפשי מאבק, מחידקים, הרדיו-פעילות של מי הים והדינמיקה של פני הים - כל היסודות הללו משלימים אחד את השני וכולם יחד יוצרים את הספציפיות של תחנה אקלימית-ימית אשר ערכה בשביל הבריא והחולה היה ידוע עוד בימים הקדמונים אמנם, מתוך ניסיוניות בלבד.
מה הן המחלות המתאימות ביותר לריפוי על שפת ימה של נתניה?
זו היא פרשה בפני עצמה, פרשה של הוראות והוראות נגדיות, הקשורות עם שאלת הצורה הקלינית של המחלה, מבנה גופו ומזגו של החולה; ברור, שאם הרחיצה מחזקת את גופו של בן אדם בריא (ולאשרנו, הבריאים הם רוב מנין בקהל של הפלז'ה) ולהשפעה זו כמעט אין יוצא מן הכלל, הרי ביחס לחולים יש לבחון כל מקרה ומקרה ולהחליט.
זה שייך לספרות הרפואית המקצועית; לעומת זה כדאי הוא שכל אחד ידע מה הם הטבע והמכניות של הרחיצה בים בכלל. בנדון זה ידוע לנו שתגובתו של בן אדם על הרחיצה בים אינה פשוטה. היא מורכבת, למעשה, משלוש הפעלות: הראשונה - התכוצות עצומה של כלי הדם ההקפיים ושל כלי הדם באברים הפנימיים. התכוצות זו אינה אלא תוצאה ישירה מהפסד ביחידות חום (קלוריות) שהרחיצה גוררת אחריה, וביחוד כשהים קר וסוער ונמצאים בו זמן ממושך. מיד אחרי הרחיצה מופיעה התגובה השנייה - התרחבות של כלי הדם הפריפריים, התאדמות העור עם הפחתת כמות הדם באברים הפנימיים. כתוצאה מזה באה התגובה השלישית, האחרונה, - ההרגשה של קורת רוח, ומין יתר-פעילות. בכדי שהתוצאה תהיה מקסימלית רצוי שסמוך לרחיצה יעסקו בתרגילים גופניים קלים. יש לטבול בפעם אחת את הגוף כולו - זה מונע את הצמרמורת הראשונה וצריך לצאת מהים טרם שהופיעה הצמרמורת השניה - הביטוי לעייפות.
כמה זמן מותר להשאר במים? זה אינדיוידואלי בהחלט. מובן מאליו שבן אדם בריא, שהספיק להתאמן יכול להאריך ברחיצה; לעומת זה - האנשים החלשים, המבריאים, הילדים הקטנים או הזקנים לא יאריכו ברחיצה יותר מ-3-4 רגעים. הדבר תלוי גם במצב הדינמיקה של פני הים: כאשר הים שקט מותר ליהנות מרחיצה ממושכת. המתרחץ צריך להיות בתנועה. הטובה ביותר - שחיה. זהו ספורט מן המצוינים ביותר, המביא התפתחות הרמונית של השרירים ואמון של שריר הלב. אחרי הרחיצה - ליבש מהר את העור, כי זה עוזר לתגובה הרצויה.
(מתוך: "בוא לנתניה", אלול תרצ"ז)

מידע נוסף


	בקמן בנימין


	הכפר נתניה