| <a target='_parent' href='../show_item.asp?levelId=mainLevel' >ראשי</a> -> -> <a href='hi_show.aspx?id=27960&design=0'>ציוני דרך</a> -> <a href='hi_show.aspx?id=27821&design=0'>"בני בנימין"</a> -> <a>רכישת קרקעות אום ח'אלד</a> |
| רכישת קרקעות אום ח'אלד |
בקיץ 1928 יצאה החבורה אל הכפר הערבי שהיה רחוק ונידח מכל יישוב יהודי באזור. כשעלו על הגבעה נתגלה לפניהם נוף נהדר. בחודש ספטמבר 1928 רכשו חברי ארגון "בני בנימין" 1400 דונם מאדמות הכפר אום ח'אלד, ותמורתן שילמו 5600 לא"י. בעת רכישת הקרקעות התעוררה בעיה כי בהיותן אדמות הקדש לא היה אפשר להעבירן בטאבו. ואולם לאחר התלבטות קשה נמצא הדרך להעביר את האדמות לבעלות "בני בנימין". בעת העברת הבעלות הודיע השייח' חגיגית שלאמיתו של דבר, אין הוא מוכר את הקרקע, אלא רק מחזירה לבעליה משכבר הימים - היהודים, הכספים שהוא מקבל הם דמי שמירה על הקרקע. (דוידוביץ, שר - אל, 1992, נתניה סיפורה של עיר, הוצאת מוטיב - דביר כצמן). מלאי שמחה דיווחו שליחי הארגון לחבריהם: "אדמת נתניה נקנתה! הוועד המרכזי שמח להודיע לחבריהם כי ביום חמישי, כ"א אלול ש.ז (תרפ"ח - 1928) נגמרה קניית האדמה בשביל המושב נתניה. שטח האדמה הוא שלושת אלפים דונם. אדמת נתניה נמצאת 14 ק"מ צפונה למושבה הרצליה, ולה חוף ים נהדר באורך של שני קילומטר וחצי. שמונים וחמישה אחוז של הקרקע מוכשרה ומתאימה לכל גידולי השקאה. אדמת המטעים תהיה מוגנת מרוחות הים הודות להגנה הטבעית שבמקום, שלשלת גבעות בגובה מספיק. עם גמר קניית האדמות הובטח הבסיס לבנין המושבה נתניה. מה שהיה אתמול חלום נהפך עכשיו למעשה" (מתוך: ארכיון עיריית נתניה,ג, 7, סימול, 1172). אך חברי ההסתדרות שאמורים היו לממן מכספם את הרכישה לא היו שותפים להתלהבות והיו אף שעזבו את הארגון כשהוחלט לרכוש את אדמות אום חאלד. הטענה הייתה שהאזור, האקלים והקרקעות אינם מתאימים לגידול פרדסים. חברי המשלחת האמינו בכוחם להתגבר על המכשלות - החול האדום שהיה במרזבות בין רכסי הכורכר, ותנאי הניקוז הגרועים שהביאו להיווצרות הביצות. קסמה להם הקרבה לים והנוף הנפלא של הרי השומרון. הקושי הבא שעמד בפניהם היה סיבוך משפטי, כיצד להעביר 1400 דונם מאדמות הכפר שהיו במעמד אדמות הקדש ועל כן אי אפשר היה לרושמן בטאבו. הבעיה נפתרה כשהשייח' 'הודיע' כי למעשה הוא אינו מוכר את האדמות אלא רק מחזירן לבעלים החוקיים משכבר הימים. הכסף שיקבל, 5,600 לא"י, הוא בבחינת 'דמי הנטירה' על הקרקע שנמסרה לאבותיו למשמרת ... וכך כתב עובד בן עמי על ש'ייח צלאח אל חמאדן: "על פי הבאר של אום ח'אלד, אשר הזרימה מים חיים ומשיבי נפש, ישבה חבורה של יהודים וערבים, ובעל הבית , איש כפרי טיפוסי: נמוך קומה, רחב כתפיים וזקן לבן יורד ע"פ מידותיו - עומד עליהם ומעטיר דברי ידידות ואהבה, אהבת עובד אדמה מעורה ומשרש בקרקע ובמסורת המזרח, מאמין ביגיע כפיו ובאלוהים ומחמד נביאו. וכך היו דבריו: "את האדמה הזאת, אשר עינכם רואות, הבקעות והגבעות אשר גבול חולותיהן נושק את גלי הים, הנני נותן לכם ולבניכם תמורת דמי נטירה". מסורת היתה בידי האיש מאבות אבותיו, כי ממונים הם מאת ההשגחה העליונה לשמור ולנטור את אדמת אלוהים בשביל בניו, שהוגלו מנחלתם בעבור עוונותיהם..." (מתוך: עובד בן עמי, ת"ש, נתניה בירת השרון, הוצאת ועדת התרבות של מועצת עיר נתניה - ארכיון עיריית נתניה). באביב 1928 נסעו עובד בן עמי ואיתמר בן אב"י לאירופה וארה"ב על מנת לגייס כסף לקניית האדמה. בעת שהותם בארה"ב נולד שמה של המושבה, נתניה, על שמו של הנדבן נתן שטראוס, שבבעלותו היו שליש ממניות בנק "בני בנימין". כתשלום ראשון על הקרקע העביר עובד בן עמי 1000 דולר, שקיבל כמקדמה מנתן שטראוס בעת ביקורו בארה"ב, לבנק "בני בנימין". התשלומים הבאים כבר שולמו מכספי המתיישבים וממקורות נוספים. (מתוך: ארכיון עיריית נתניה,ג 7, סימול 24, ומתוך: שמואלי, אבשלום וברור, משה, 1982, ספר נתניה, הוצאת עם עובד). | ||||||||||||
| ||||||||||||
