הפשיטה על האי גרין

	נופלי המבצע

רקע כלליהתקריות בקו התעלה הלכו ורבו ובעיקבותיהן הלך וגדל שיעור האבידות של חיילי צה"ל. תקופה ארוכה, עד פעולת הקומנדו הימי בעדבייה הגיב צה"ל בפעולות פאסיביות שהתבטאו בהפגזות נגד. חריגה ראשונה מן השיגרה, היו החדירות העמוקות לאיזור הנילוס, אולם פעולות אלו השפיעו במעט, ורק באיזור הקרוב.
כשהחלו ההתקפות המצריות להיות תדירות יותר, ברור היה כי יש צורך בפעולה באיזור העימות עצמו. על צה"ל למצוא מענה לפעילות המצרית המוגברת, בפעולה שתפגע במצרים עצמם - אם לא בחזית עצמה, לפחות באגפיה. לקראת סוף יולי 1969 הוחלט לבצע פשיטה ימית על מבצר האי גרין.
בבחירת האי גרין כיעד לפעולה, חברו יחד מספר גורמים: ראשית פגיעה באויב, במקום בו הוא בוטח בעצמו לחלוטין; שנית, בלימת ההידרדרות במצבנו, שנגרמה עקב הצלחות המצרים בתקופה שקדמה למבצע.
הפעולה בעדבייה היתה אחת הפעולות שנועדה לבלום את תהליך ההסלמה באיזור. המבצע שהוכתר בהצלחה, תרם לאמון המטכ"ל ביכולתה של יחידת הקומנדו הימי לעמוד במשימות הפשיטה על האי גרין.
יש לציין, כי בחירת האי גרין נעשתה לאחר התלבטויות בבחירת היעד. אלטרנטיבה אחרת היתה פשיטה על נקודת חוף באגם המר, אך לבסוף הועדף האי הירוק, ופשיטת המצרים במזח פורט-תאופיק העניקה למבצע דחיפות יתרה.

האי הירוק הוא אי מלאכותי המורכב ממבנה מבוצר הבנוי על שרטון. האי שוכן כ-3 ק"מ דרומית לנמל פורט-איברהים, בפיתחה הדרומי של תעלת סואץ. המוצב בנוי משלוש מדרגות, כאשר המדרגה העליונה היא הסלע עצמו, עליו בנוי המבצר, שבסיסו בולט מעט מעל פני המים. האי מתמשך לכיוון צפון-דרום, אורכו כ-145 מ' ורוחבו המכסימלי כ-65 מ'.
בצפון האי נמצא מגדל שגובהו כ-5 מ' ועליו מוצב מכ"ם בקרת אש נגד מטוסים. את מקיפה שורת מבנים בני קומה אחת, היוצרים חצר פנימית גדולה. האי כולו ספג מספר רב של פגיעות תותחים וחורים גדולים נפערו בקירבת המבנים במזרח האי. בדרום האי נמצאות ארבע עמדות בטון, לתותחי נ"מ כבדים בני 85 מ"מ. בצפון האי מצויים שני תותחי נ"מ קלים בני 37 מ"מ, וכן מספר עמדות מקלעים כבדים ובינוניים, הפזורים רחבי האי.
טרם המבצע, הוערך כי באי מצויים כ-70 חיילים מצריים, המשמשים כצוותים לתותחי הנ"מ, לבקרת האש ולשרותים שונים, וכן יחידת קומנדו לאבטחת המקום. האי גרין נחשב, לפחות בעיני המצרים, למבצר המוגן והשמור ביותר שלהם בחזית עם ישראל, ולכן חשיבות ההצלחה במבצע היתה גדולה.
האי גרין, כיעד מבוצר, אופיו מיוחד במינו. הפשיטה על האי חייבה גישה חדשה ומיוחדת, אשר כמותה לא ידע צה"ל בפעולות תגמול קודמות. ההשתלטות על המבצר והבעייה המיוחדת של גישה ליעד המוצף מים, חייבו את מתכנני הפעולה להכנות מדוקדקות ביותר.
הוברר, כי כדי להשיג את יתרון ההפתעה הגמורה, שהוא תנאי להצלחת הפעולה, יש להגיע אל האי בצלילה. מאחורי הלוחמים שיבצעו את הפעולה עמדו ימי אימונים קשים, בהם בוצעו תירגולי הפשיטה על האי. נבנה דגם מדויק של האי, אשר העניק ללוחמים את תחושת המקום, עד כדי הכרת האי לפרטי פרטיו.
ביצוע הפעולה הוטל על שתי יחידות שהשתלבו במבצע: הקומנדו הימי וסיירת מטכ"ל. שיטת הפעולה היתה - הגעת כוח ראשון ליעד מצידו הצפוני של האי, שם מצוי גישרון, הסתערות ותפיסת מאחז, ולאחר מכן, עם הגעת גל הלוחמים השני, טיהור וחבלה בתותחים ובמיתקנים השונים, כאשר מדרום לאי יופעל רתק על-ידי מספר לוחמים. | שחייה אל היעדבליל ה-20-19 ביולי, לאחר הכנות מייגעות ומדוקדקות, יצא הכוח בפיקודו של ד. לדרכו בסירות גומי. הסירות הגיעו לנקודת הטבילה המיועדת, ובשעה 23.00 החלו הלוחמים בשחייה אל עבר היעד. הים היה בדרגה 1 והרוח בעוצמה של כ-5 קשר. כעבור כשעה התברר, כי התקדמות הכוח איננה כמתוכנן, בגלל זרמי המים. מפקד הכוח הפורץ, ד., החליט בנקודה זו לעבור לצלילה. לאחר 25 דקות עלה ד. להצצה, וראה כי במקום להתקרב ליעד, נסחף הכוח דרומה והוא נמצא כ-600 מ' דרומית מזרחית לאי.
במקביל, התמקם כוח הרתק, בפיקודו של ע., על תמרור ימי, אשר היה מיבנה בטון שהתרומם כ-2 מ' מעל פני המים ושכן כ-200 מ' מדרום לאי. כוח הלוחמים במים, בפיקודו של ד., החל אותה שעה בשחייה מואצת, כדי להדביק את לוח הזמנים שנקבע ובשעה 01.00 הגיע הכוח כ-150 מ' צפונית למגדל המכ"ם. כאן צלל הכוח שוב וכעבור מיספר דקות של התקדמות נעשו המים רדודים והלוחמים הגיעו עד בית המכ"ם. מפקד הכוח, ד., עלה על פני המים ויחד עימו עלו גם אנשי חוליית הפריצה.
ששת הלוחמים שעלו ליבשה החלו לנוע אל עבר גדר התיל והחלו בחיתוכה. בו בזמן החלו עולים אט-אט על-פני המים גם שאר הלוחמים. בשלב ההתחלתי של חיתוך הגדר נמצאו הכוחות מתחת לגישרון שהורכב מעשרה עמודי בטון, אשר שימשו מסתור ללוחמים. מנקודה זו נראו בבהירות השומר בעמדת המקלע הצפונית-מערבית, שומר על הגג ושומר נוסף שנכנס לפתח המערבי מן המדרכה.
בעוד הגדר נחתכת ע"י ד. נראה זקיף מצרי יוצא מדלת המגדל החוצה, כשהוא מדליק פנס או סיגריה, כשבמקביל התגלתה לפתע פירצה בגדר. השומר הלך והתקרב ואז, מחשש לגילוי מוקדם של הכוח, פתח עליו א., מאנשי חוליית הפריצה, באש וכל החוליה חדרה מבעד לפירצה פנימה, טיפסה על קיר הבטון התלול והמחוספס ופנתה אל עבר עמדת מקלע מיספר 3. | קרב עקוב מדםבהישמע היריות הראשונות פתחו גם המצרים באש, שהיתה בלתי יעילה וחלפה מעל לראשי הלוחמים, כאשר גם כוח הרתק מצטרף להמולה
עם תחילת הקרב, פנתה חוליית המכ"ם בפיקודו של ג., להשמדת בית המכ"ם. אנשי החולייה זרקו שני רימונים שהתפוצצו בבית המכ"ם וירו אל שורש הגשר, עליו שכן מגדל המכ"ם. אחד הלוחמים, ג., רץ אל עמדת המכ"ם, טיהר אותה ובמקביל נכבשו שתי עמדות של תותחי 25 מ"מ. כוח נוסף, זה של ד., נערך לעלייה על גג המבצר וכוח אחר, של ג., החל בטיהור הבניין על כל חדריו. הכוח של ד. עלה על הגג, שגובהו היה 2.5 מ', והחל לטהר אותו ולהסתער על עמדות התותחים. מעמדת תותח מספר 10 נורתה אש יעילה, אשר קטעה לאחד הלוחמים, ז., אחת מאצבעות ידו. למרות זאת המשיך ז. במשימותיו.
בינתיים התקדם כוח נוסף, זה של ס., על מנת לטהר את החדרים. הסתבר, כי הבניין היה אולם אחד גדול ולא מורכב מחדרים רבים, כפי ששיערו טרם הפעולה. אי לכך עלה כוח זה על הגג, כדי לסייע ללוחמים שנלחמו עליו. היה זה שיקול מהיר, נכון ונבון. בשלב זה הסתיים טיהור בית המכ"ם, בעוד שחוליית הפריצה, שנותרה ליד המעגן מתחת לגישרון, קטלה מצרים רבים שניסו להימלט בדרך הים.
על הגג נמשכה בינתיים הלחימה במלוא עוזה. המקום היה בנוי מעמדות וכוכים צרים ונסתרים, אשר היקשו על טיהור יסודי. מעמדה שכבר טוהרה, הגיח מצרי שעוד נותר חי וזרק רימון אל עבר קבוצת לוחמים אשר שניים מהם, חיים שטורמן ויואב שחר, נהרגו במקום. המצרי נורה על-ידי י. ונהרג. המקרה שימש אות אזהרה ללוחמים, שמעתה טיהרו את העמדות ביסודיות כדי להבטיח ששום מצרי לא נותר חי.
במקביל, כבר הגיעו סירות הגומי ובהן לוחמי סיירת, אשר חדרו למבצר מבעד לנקודת הפריצה, חלפו דרכה והמשיכו לנוע אל עבר נקודת העלייה לגג. המשימה שהוטלה על לוחמי הסיירת היתה טיהור החצר הפנימית. התרשמותו של מפקד הפעולה, סא"ל זאב אלמוג, שהגיע בשלב זה למבצר, היתה כי התנגדות המצרים חלשה וכי היעד נתון לשליטת הלוחמים.
על הגג התנהל קרב עקשני ועקוב מדם על טיהור עמדת תותח מספר 4. מספר לוחמים נפצעו מיריות המצרים, אך הצליחו לטהר את העמדה ולהתמקם בה, כדי להתארגן לקראת המשך הקרב. ברגעים אלה הגיעו לעמדה זו שישה מלוחמי הסיירת, בפיקודו של סרן אהוד רם. אהוד וסגנו התקרבו אל העמדה, ותוך כדי שפיפה שמעו מן הלוחמים פרטים על מצב הלחימה, כאשר לפתע פגע כדור במצחו של אהוד והוא נהרג במקום. שני לוחמים, שהתקדמו אל עבר מקור הירי, נפגעו מצרור יריות ונפלו אל הים מצד מזרח. פצצת בזוקה שנורתה על-ידי אסף אל עבר העמדה המצרית שיתקה אותה זמנית. הלוחמים הפצועים התכנסו על שפת עמדת התותח, והחלו להתפנות על-ידי חבריהם לסירות הגומי.
למטה החל טיהור חדרי הבניין. כוח של לוחמי הסיירת ירד מן הגג אל החצר המזרחית כדי לטהר אותה, כאשר תוך כדי הירידה בסולם נפצע אחד הלוחמים, יובל מירון, פצעי מוות. שאר לוחמי הסיירת המשיכו בטיהור יסודי של החדרים, כאשר התנגדות המצרים בבניין היתה רופפת מזו אשר על הגג.
על הגג המשיכו לוחמים שלא נפגעו בטיהור עמדות התותחים, כאשר צרור יריות שירה אחד הלוחמים פגע במצבור תחמושת שבאחת העמדות ומיד החלה סדרת התפוצצויות של פגזים.
מן החפ"ק החלו מגיעות הוראות לסיום הקרב, אך הפעולה נמשכה בהוראת סא"ל אלמוג שפקד לטהר סופית את עמדה מספר 5, זו אשר ממנה בקעו ההתפוצצויות. כעבור זמן קצר, משהתברר כי בגלל ההתפוצצויות אין אפשרות לחלוף על-פני העמדה, ניתנה פקודת הנסיגה והוחל בפינוי הנפגעים (02:17). הלוחמים שעל הגג, הסתייעו בירידתם בבחור ענק, שמשום מידותיו וכתפיו החסונות, ששימשו מדרגות עבור הלוחמים, הודבק לו הכינוי "סולם יעקב". בסיוע חוליית האבטחה החלו הלוחמים בנסיגה איטית, בגלל הטיפול בנפגעים, אל סירות הגומי.
במקביל החלה חוליית החבלה, בפיקודו של ש., בריכוז מטעני חומרי הנפץ לקראת פיצוצם. מפקד הפעולה ויתר על פיצוץ התותחים וריכז באגף הצפוני את כל מטעני החבלה לשם פיצוצם, סך-הכל 80 ק"ג חומר-נפץ. עם השלמת ההכנות לפיצוץ בשעה 02:45, התפנו כבר כל הכוחות מן היעד. בעוד הנסיגה בעיצומה, החלו המצרים מהחוף המערבי להפגיז את האי באש תותחים, כאשר הפגזים נופלים סמוך מאוד לסירות הגומי הנסוגות וגורמים לקשיים ולעיכובים בנסיגה.
הסירה האחרונה, זו של מפעילי מטעני החבלה, עזבה את האי בשעה 02:50, כ-50 דקות לאחר תחילת הפעולה. כעבור רבע שעה, בעוד הסירה עושה דרכה הביתה, נשמעה התפוצצות אדירה ונראה הבזק-אש גדול מן האי - המבצר התפוצץ. הנסיגה היתה, כאמור, מלווה בקשיים שונים, כמו טיפול בנפגעים תוך כדי ההפלגה, כשמסביב מתרוממים גלי מים מפגזי המצרים. באחת הסירות הנסוגות פגע רסיס פגז ושיתק את מנועי הסירה שנחשפה לחסדי הגלים. ששת הלוחמים נטשו, בלית ברירה, את הסירה והחלו שוחים אל עבר החוף. שני מסוקים, שנשלחו למשותם מהים, טווחו על-ידי המצרים ונסוגו. המסוקים שבו בשנית, הצליחו לאתר את הלוחמים שבמים, משו אותם במהירות תוך כדי ספיגת אש נ"מ מצרית, כאשר הלוחם האחרון "זכה" לגרירה רצינית על-פני הים, בעוד המסוק טס חזרה אל החוף.
לפנות בוקר הגיע הכוח כולו, בסיוע מסוקים, לראס-סודאר. | סיכוםביצוע הפשיטה הנועזת על האי גרין תבע שישה קורבנות. למרות האבידות והתקלות השונות שהן מטבעה של כל פעולה, הרי שלפשיטה על האי גרין שמור מקום כבוד כאחת מן הפעולות הצבאיות המזהירות שביצע צה"ל.
בהקשר לכך כתב לאחר הפעולה, תא"ל רפאל איתן, אז קצין צנחנים וחי"ר ראשי, שפיקד על הפעולה מן החוף: "...ביצוע הפשיטה על האי גרין היה יוצא דופן בהצלחתו הבלתי רגילה... אמנם הפשיטה על האי גרין עלתה לנו בשישה הרוגים, שזהו מחיר יקר, אך אין לשפוט מבצע על-פי אבדותיו... השלב ההתחלתי בוצע בצורה מצויינת ונוצל בו גם גורם ההפתעה במלואו. כוח המאחז הראשון הצליח להטות את המבצע כולו לטובתנו, למעלה מן המשוער... האבידות היו כבדות. גם אילו נהרג שם בחור אחד ויחיד, היתה האבידה קשה. לא ניתן לשים על כפות המאזניים את השפעת ותוצאות המבצע על המצרים ואת האבידות ששילמנו כמחיר למבצע... בפעולה זו השיג צה"ל הישג חשוב שאיננו רגעי... ההישג הוא בעצם המבצע, בו פילסנו דרך לשיטת לחימה חדשה, אשר הגבירה את בטחוננו... המצרים, בחלומותיהם האיומים ביותר, לא חלמו על פעולה נועזת מסוג זה... ערכה של הפעולה הזו לגבינו היא, שלמרות האבידות הכבדות, הופגנו בה יכולת ורמה היכולים לשמש לנו תמרור במשך שנים רבות...".

סא"ל זאב אלמוג:
"בפשיטה נוסו מספר אלמנטים מיוחדים במינם, אשר עמדו בהצלחה במבחן הפעולה. אלמנט מיוחד ולא קל, היה חבירת הכח המסתער עם הכוח השני שהגיע לאחר ההסתערות הראשונית, תוך כדי המשך הלחימה ושמירה על תנופתה. מנקודת ראייה ימית של יחידת הקומנדו הימי, בוצעו צעדים בלתי שגרתיים שהביאו למימוש הפעולה ולמיגור האוייב: 1) הבאת למעלה מ-40 לוחמים בדרך הים בשלושה כוחות, תוך שימוש בשחייה ובצלילה וזימונם המדוייק מבחינת עיתוי הזמן, תוך כדי שמירת גורם ההפתעה; 2) תנועה לאורך דרך ארוכה, תוך כדי נשיאת חגור הפשיטה, הנשק והתחמושת, וכן פירוק חגור הצלילה עוד מתחת למים, זאת כדי להימצא בכוננות מיידית להסתערות עם העלייה ליבשה. כל התהליך המורכב הזה התבצע באופן מושלם מתחת ולרגלי העמדות המצריות, אשר חייליהן היו בכוננות לאפשרות פשיטה. גילוי מוקדם של הכוח, עלול היה להביא להשמדתו המוחלטת, עקב נחיתותו ומיגבלותיו להיסתער.
צעד בלתי שגרתי נוסף היה הצבת חוליית הרתק על סלע מדרום לאי. כוח הרתק הגיע ליעדו באמצעים מיוחדים, שהבטיחו חדירה חשאית והתייצבות שקטה במקום, טרם הגעת הלוחמים מצפון לאי. תיאום כוח הרתק עם הכוח המסתער, תוך כדי מהלך הקרב, באופן שימנע פגיעה בלוחמים, היתה בעיה נוספת אשר נפתרה בהצלחה רבה במהלך הפעולה.
בעיה אחרת, קשה לא פחות, היתה הכשרת ציוד הלחימה, מערכות הקשר והחבלה לתנאי המים, באופן שיהיו כשירים לפעולה מיידית. גם בעייה זו עמדה במבחן הפעולה. תורת הלחימה של הקומנדו הימי, אשר עמדה במבחן פעולת האי גרין, הקנתה את גמישות התיכנון במבצע ואף איפשרה ניצול מרבי של הכוח למשימותיו המיוחדות, תוך יכולת ספיגה מהירה של אילתורים ושינויים שלא פגעו ברמה המקצועית של המבצע".
תא"ל רפאל איתן אמר בסיכום הפעולה ואף ציין לשבח את יחידת הקומנדו הימי: "ביחידה רוכז כוח אדם מצויין, אולי עילית הנוער במדינה. שנים רבות לא פעלה היחידה והיו אלה הימים שלפני מלחמת ששת הימים. בתור מח"ט, שיתפתי בפעולות יבשתיות שונות מספר אנשים מהיחידה, בה ראיתי פוטנציאל ממדרגה ראשונה. אחר מלחמת ששת הימים היו כלפי הקומנדו הימי היסוסים שונים, אך לוחמי היחידה התגברו על היסוסים אלה במספר פעולות קטנות שביצעו בהצלחה, טרם המבצע הגדול על האי גרין.
מקום של כבוד כבשה לה היחידה במבצע הגדול על האי גרין, והיחס אל היחידה השתנה מאז. כיום מטילים על היחידה משימות ללא כל היסוס ופיקפוק. סבור אני, שיחידת הקומנדו הימי הגיעה לרמה מבצעית גבוהה מאוד". | סיפור הגבורה של עמי איילוןזהו סיפורו האישי של סגן עמי איילון, שעל חלקו בפשיטה על האי גרין הוענק לו אות הגבורה:
"עם הפריצה זרקתי רימון לעמדת המכ"ם ויריתי לצד ימין אל חייל מצרי, שיצא מן המבנה. רצתי לעבר הגג, לאחר שהחלפתי מחסנית וטיפסתי על כתפיו של חיים שטרוקמן, מצידו המערבי של הקיר. הצצתי ומיד הנחתי רימון עשן שלא פעל. מעמדה על הגג נפתחה עלי אש ונסרטתי במצח מ'נתז'.זרקתי רימון הגנה לעבר העמדה וגם זה לא התפוצץ. זלי זרק רימון, שהתפוצץ בעמדה סמוכה מצד שמאל, ואני הסתערתי על העמדה וטיהרתי אותה משני ערבים שאיישו אותה. בינתיים, נפתחה עלי אש מהעמדה הראשונה שעל הגג, זו שירתה עלי קודם לכן. זלי ואני השבנו אש ופגענו במצרי. התקדמנו בריצה אל עמדה אחרת על הגג. תוך כדי כך נפצע זלי באצבעותיו.
קיבלתי מדוב אישור להמשיך ולהתקדם. זרקתי רימון לעמדה בגג והוא לא התפוצץ. ומכיוון שלא נורתה אש משם, הסתערתי על העמדה, ללא רימון, תוך כדי ירי. כאן הצטרפו אלינו מספר חבר'ה, שסיימו את טיהור בית המכ"ם ובאו כדי לסייע לנו.
פתאום נפתחה עלינו אש מכיוון החדר. התקדמנו לעמדה אחרת ובינתיים כבר הצטרפו לקרב לוחמי הסיירת. נכנסתי לעמדה שאליה הגענו. מצב התחמושת שלי לא היה מעודד, כי נשארו לי רק 3 מחסניות ואף לא רימון אחד. פתאום נזרק עלינו רימון מעמדה שבקצה הגג ונפצעתי ברגל. השבתי באש, אך רימון שני שנזרק פצע אותי ביד ובצוואר. מאחורי נהרג סרן אהוד רם. הרגשתי שאני נחנק. בינתיים, החלו החבר'ה של הסיירת להשתלט על המקום, ואני נסוגתי לנקודת הפינוי".