מוזיאון בית גולדמינץ

ב- 5.4.1959 בטקס ממלכתי רב רושם, במעמד אליזבט המלכה האם מבלגיה ובני פמליתה, שר המדינה קמיל הויזמנס, ראש עיריית אנטוורפן, חברי המשלחת הבלגית, הנדבן רומי גולדמינץ ורעייתו, חבר הכנסת משה שרת ועובד בן עמי ראש עיריית נתניה, נחנך האגף הראשון של המוזיאון המפואר. (ארכיון עיריית נתניה מיכל 7 קע 100).
זאב דורות בזיכרונותיו כתב על סאגת בית גולדמינץ: "הנסיבות שהביאו לבנין מוזיאון גולדמינץ הן מסובכות ופתלתלות עד כדי שיכולות להראות בסיפורת בדיונית מאשר מציאות... היוזם והכוח הדוחף היה עובד בן עמי, אשר קלט את החרדה אשר תקפה בראשית שנות החמישים (מלחמת קוריאה) את יהודי בלגיה שחששו מפרוץ מלחמה כוללת ושאפו לנווה בטוח. בדמיונו ויוזמתו רבי המעוף והמרץ ראה בן עמי, אפשרות, בנצלו את המצב , למשוך לנתניה את ציבור היהלומנים היהודים מבלגיה, לישבם ולהקים ולקיים בורסה ליהלומים כדוגמת בריסל. המקום המתאים לכך היה לדעתו שטח המטעים של פרדס הגדוד, בצפון העיר, אשר בעליו טרם התאוששו מהמשבר שנגרם לפרדסנות עקב הפסקת יצוא ההדרים במלחמת העולם השניה. בביקוריו בבלגיה הצליח בן עמי לשכנע קבוצה די גדולה של יהלומים בתכניתו ולמשכם לארץ. מאידך הוא שכנע את בעלי הפרדס באי כדאיות להמשיך בפרדסנות... עשרות מגרשים נרכשו ע"י היהודים והוחל בבנין הבורסה ובתי מגורים...באותו הזמן חיפש בן עמי קשר אל איל היהלומים גולדמינץ... לפי השמועה היה גולדמינץ מרוחק מרעיון בנין הארץ, וחוץ מעסקיו היה ידוע כחובב ואספן אומנות... בנתניה היה קיים במשך נשנים, ביוזמת איש פרדס הגדוד סם פרידלנדר, חוג חובבי אומנות פעיל שקיים שעורי ציור בהדרכת אומנים ידועים (בינהם שור, גלעדי, סטמצקי ואחרים)... סם פרידלנדר ואחרים חלמו על הקמת מוזיאון לאומנות בנתניה. החוג אסף ע"י מכירת ציורים, נשפי פורים, תרומות, סכום כסף אשר הספיק לתכנית בנין המוזיאון, שאמור היה, לפי שקיוו, להיבנות בשטח ציבורי גדול בפרדס הגדוד..."
"בן עמי לא שם לב לקיומו של החוג, גילה לפתע ענין רב בו ובמיוחד בתכנית בנין המוזיאון לאומנות. הוא הציע לפרידלנדר, שהיה ברור לו שללא תרומה גדולה מ"נדבן" כלשהוא, מוזיאון לא יוכל לקום, לייצג את החוג בפני גולדמינץ. בביקור בארה"ב נפגש בן עמי עם גולדמינץ, ... והצליח לשכנע את גולדמינץ לתרום להקמת המוזיאון.שישא את שמו בנתניה."
"עתה באה שאלת מיקום המוזיאון. פרידלנדר ואנשי החוג היו בטוחים שהמוזיאון יקום בשטח הציבורי בפרדס הגדוד... באופן מוזר מאד, נמשך באותו זמן הרבי מקלוזנבורג לנתניה ורכש שטח ניכר בסמוך למקום אשר פרידלנדר תיכנן להקים את המוזיאון, והחלה הבניה של "קרית צאנז". לפי השמועה היה זה בן עמי אשר שכנה את הרבי לבוא לנתניה ועזר לו ברכישת הקרקעות... אבל כשהשכונה הלכה ונבנתה התחילו פרנסיה, כי לעלות על הדעת שכנות בנין ציבורי חילוני ופעלתני בסמוך לשכונה חרדית."
עכשיו הובאו כמה הצעות אחרות למיקום המוזיאון, המתאימות מכולן היו שטח בהמשך לשדרות בן אב"י ליד הים... אשר בעלותן יוחסה לבן עמי..."
"בן עמי טען בפני מועצת העיר כי גולדמינץ פשוט "התאהב" במקום, ולגולמינץ אמר שהעירייה מתעקשת על אתר זה. גולדמינץ תרם את הכסף לבנין המוזיאון. לאחר השלמת המבנה נשאלו עשרות יצירות אומנות של אמנים אחדים ונערכה פתיחה חגיגית. "לאחר זמן מה הוחזרו התמונות והפסלים לבעליהם והבנין נשאר שומם תקופה ארוכה... והוא ניתן לאגודה למען החייל."
מתוך: ארכיון עיריית נתניה: זכרונות זאב דורות, פ 9 57.