| <a target='_parent' href='../show_item.asp?levelId=mainLevel' >ראשי</a> -> -> <a href='hi_show.aspx?id=27960&design=0'>ציוני דרך</a> -> <a href='hi_show.aspx?id=27823&design=0'>ממושבה לעיר נופש וקיט</a> -> <a href='hi_show.aspx?id=27848&design=0'>המנדאט הבריטי בנתניה</a> -> <a>השפעת המחנות על התפתחות נתניה</a> |
| השפעת המחנות על התפתחות נתניה |
השפעת המנדט הבריטי על נתניה התבטאה במספר תחומים: בניית מחנות הצבא הבריטי בנתניה, הקמת משרד טאבו וסלילת הדרכים לנתניה. בשנת 1937 הוחל בהקמת מחנה צבא בריטי ראשון מדרום לנתניה. מחנה נוסף נבנה מאוחר יותר מצפון ליישוב והפך בעת מלחמת העולם השנייה למחנות נופש גדול לחיילי הצבא הבריטי במזרח התיכון. בניית המחנות וכבישי הגישה אליהם הביאה תנופת בניה גדולה לנתניה בתקופה בה ענף הבנייה בארץ היה בשפל וכך הוגדלו אפשרויות התעסוקה במקום. אכלוסם של המחנות הפך את נתניה למקום בילוי וקניות לחיילי המחנות, החיילים מילאו את אולם הקולנוע, תזמורת המחנה הבריטי השתתפה באירועים שונים וקציני הצבא הוזמנו ע"י המועצה למאורעות חגיגיים במקום.בנוסף לכך נפתח בשנת 1936 משרד טאבו בנתניה ונקבע בו קצין מחוז. המחוז לא נחשב לנפה נפרדת אך השירותים הממשלתיים הללו שניתנו במקום שחררו את תושבי האיזור מהתלות במשרדים שבטול כרם ובשכם ועזרו להתפתחות נתניה כמקום מרכזי. התכניות לסלילת כביש שיחבר את נתניה לטול כרם, בה עברה באותם הימים הדרך הראשית מיפו לחיפה החלו כבר ב 1933 וביולי אותה שנה כבר נקבע הנתיב המדויק של דרך זו, אך פעולה מעשית עדיין לא נעשתה. בעת ביקורו של הנציב העליון ווקופ בנתניה בחודש מרץ 1934 הועלתה בפניו בעיית התחבורה בכל חריפותה וההחלטה לסלול את הכביש התפרסמה בעתון "בוסתנאי" כחודש לאחר ביקורו של הנציב. לפי הכתוב בעיתון הוחלט על צעד זה , במסגרת מדיניות הממשלה לסלול דרכים בין יישובים באיזור ההדרים לבין תחנות הרכבת, כדי לאפשר שיווק הפרי (בוסתנאי, כרך 6 גיליון ב', 25.4.35, עמ' 9) עד חודש יוני 1935 נסללו שישה קמ' בלבד מטול כרם מערבה ובביקורו השני של הנציב בנתניה (14 ביוני 1935), לא הוסתרה ממנו האכזבה מאיטיות הסלילה, אך הבעיות התקציביות נשארו בעינן ולבסוף הוחלט לסלול את הכביש תוך השתתפות כספית של היישובים השוכנים לאורכו. עם פרוץ מאורעות 1936 היה צורך לחלק את העבודה כך שבקטע מטול כרם לכפר יונה התבצעה העבודה ע"י ערבים ומכפר יונה מערבה ע"י היהודים. ב 21 במרץ 1937 הסתיימה סלילת הכביש. בעת שהלך ונסלל הכביש מטול כרם לנתניה, הוחל בסלילת הכביש שאמור לחבר בין חיפה ליפו דרך פתח תקוה. הקטע הראשון בין יפו לפתח תקווה נסלל עוד בשנת 1928. המשך הסלילה מפתח תקווה התעכב כתוצאה ממדיניות הממשלה לא לסלול דרכים היכולות להוות תחרות למסילת הרכבת. כביש זה תוכנן בתוואי שצריך להצטלב עם כביש נתניה - טול כרם על יד תחנת משטרת בית ליד. עד 1935 נסלל הכביש עד נקודה הרחוקה 6 - 7 ק"מ מדרום לתחנת משטרת בית ליד ואז הופסקה סלילתו. מועצת עיריית נתניה ניסתה לשכנע את השלטונות בתועלת שתצמח מסלילת הכביש ליישובים השכנים, היהודיים וערביים כאחד, וכן למערכת התחבורה ושיווק פרי ההדר, אך חיבור שני הכבישים לא נעשה עד פרוץ המאורעות ב 1936. עקב פרוץ המאורעות בשנת 1936 התברר כי יש הכרח ראשון במעלה בקיומה של דרך שתאפשר תחבורה ליישובים היהודיים, שלא תעבור דרך ישובים ערביים ואז הוחלט לחבר את כביש חיפה - פתח תקווה עם כביש נתניה - טול כרם. חיבור שני הכבישים התבצע בשנת 1937 והחנוכה הרשמית של הדרך התקיימה במאי 1937 בנוכחות הנציב העליון. חיבורה של נתניה למערכת הדרכים הארצית הוציא אותה, לראשונה מאז הקמתה, מבידודה וניתוקה, אפשר שיווק תוצרת חקלאית באופן שוטף וביטל את תלותה של התחבורה בתנאי מזג האוויר. היתה זו פעולה שתרמה רבות למען אפשרות לנתניה להפוך ליישוב גדול ומרכזי, בפותרה את בעיית התחבורה, בעיה שהיתה אחת החמורות ומעיקות בנתניה. (מתוך: שמואלי, אבשלום וברור, משה, 1982, ספר נתניה, הוצאת עם עובד). | ||||||||||||
| ||||||||||||
