| <a target='_parent' href='../show_item.asp?levelId=mainLevel' >ראשי</a> -> -> <a>מפרי עטו</a> |
| מפרי עטו |
זה כמה ימים לעבודתי אצלנו במקום העצמאות. ההרגשה ומצב הרוח מצויינים. נעים לחיות ולעבוד עם החבריא, לצאת השכם לעבודה ולחזור עם דמדומים. ובמיוחד לי, שזמן כה רב לא עבדתי... עין-גב, 29.12.47 ...מי יודע מה מחכה לי עכשיו. יודעי דבר מנבאים לי חיים קשים. אבל את השקפתי על החיים את יודעת: שאפשר מכל דבר ומצב (ויהיה זה אפילו בתנאי-חיים הקשים ביותר!) למצוץ את הטוב ולהיות מבסוט. צריך רק לדעת לחיות! פוריה, 30.12.47 לפני דקות מספר שמעתי ברדיו על הרצח בבית-הזיקוק. הרגשתי משונה, פשוט איני מסוגל לעבוד... - באם אתבטא אחרת, אומר לך פשוט, - הידיים מגרדות... עוד לא היתה לי בחיי הרגשה כזאת: אינני יודע אפילו איך להגדירה. מאחר שנודע לי ענין "עין-זיתים" - הרי גם אלה הם בחורים שלי! ממש להשתולל, ושוב הגירוי בידים... נגבה, 19.3.48 ...לו ראית איך קיבלו החבריא את הידיעה על היפרדי מעליהם היית ודאי מודה שאפילו רק למען זה כדאית כל העבודה והטרחה שעשיתי למענם. ובאמת, חבל לי, אולי יותר מאשר להם, לעזבם, כי פשוט איני יודע מהיכן אמצא סבלנות בזמנים אלה לעסוק במלאכת ההדרכה במקום... חולדה, אפריל 1948 ודאי תקראי בעתון על מה שהיה כאן היום ("לגמרי לא רע"...), גם הפעם, כרגיל, יצאתי בריא ומרגיש מצוין... במשך השבוע הספקתי לאבד חלק מאנשי פלוגתי בקרב ע"י חולדה וחלק בכיבוש דיר-מוחסין... אינני יודע משום מה צר לי על כל אחד שנופל, וחדלתי מלהיות אדיש, כפי שהייתי עד כה... (יום לפני נופלו) חולדה, 19.4.48 ...רק היום חזרתי, מאחר שלא ישנתי כל הלילה, ועם חשיכה אנו עוברים ירושלימה. עכשיו מי יודע מתי נתראה. פשוט צבא. ...הרגשה משונה מלוותני... באם תוכלי בקרי בליל-הסדר אצל הורי, אולי יתנחמו לפחות בך... מתוך "בני קרית חיים" מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח | הרהורים ומסקנותהחלום הפך לעובדת-מציאות משמחת ונאה. הגרעינים התאחדו, הלך והתאמת הרצון, - נעשינו לחטיבה אחת, על אף הספק של "האמנם נצליח?" שפעם בלבות מרבית החברים. מעתה - נפסע יחד לקראת חיים חדשים. החברים נוכחו באמיתות המימרה - "אין דבר העומד בפני הרצון", ואמנם, רק הרצון הכנה והאמונה בנו הובילונו ויובילונו לחוף-תכליתנו. נוכחנו להבין עד כמה קלושות ידיעותינו בשטח הגדול של החיים; כמעט בכל צעד נתקלנו בליקויים וקשיים, - הרבה שמחות וצער, ולא מעט אכזבות. רק בחסדו של אותו כוח מוזר - "רצון החיים" - התגברנו על הכל. אזי חזרה גם אל המהססים שבתוכנו האמונה והבטחון בכוחנו. מכאן עצתי לפוסעים בדרכנו: אינני מטיל ספק שגם אתכם, בהיתקלכם לראשונה בפני המציאות, ילוו לא מעט ספקות והרהורים. אל תתיאשו. בל תסמכו על אחרים, בטחו בכוחכם! - ולכל פרט. כל חבר חייב לציין ולברר לעצמו: מה רצונו, מה דרכו ותכליתו. ירבה לחשוב ולהפוך ברוחו; ואם אז יצעד - מובטחני שיצליח. תמיד, ועל אף הקשיים תלווהו, מעין אידיליה של אחוות-אחים. כשיעצום לרגע את עיניו תצטייר לו תמונת אלפי אחיו ואחיותיו המפוזרים, ייזכר במצבנו הנוכחי בארץ, ואז יעלה חיוך של מרי על שפתיו, והוא יפרוץ בעוז לקראת חייו החדשים; ישאף לאחוות-חברים הפוסעים שלובי-זרוע לבנות מולדת לישראל ולקריעת אפקים לעולם חדש. (דברים ביום איחוד הגרעינים לתנועה המאוחדת) מתוך "בני קרית חיים" מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח | |||||||||
